Judaism Wiki
Advertisement

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהילים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק ח - מבנה וסיכום הפרק

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים, וְהַעַל←והעלה אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ב וַיֵּט←ונטה אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם, וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ←ועלו הצפרדעים וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ג וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ד וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ←התפללו אֶל יְהוָה וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי, וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהוָה.  ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי←התייחס לעצמך כאיש חשוב, ובקש ככל שתרצה (ביטוי של נימוסין) לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ,  רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.  ו וַיֹּאמֶר לְמָחָר, וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  ז וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ,  רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.  ח וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה, וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָה עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה.  ט וַיַּעַשׂ יְהוָה כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת.  י וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם←ערימות, ערימות, וַתִּבְאַשׁ←והסריחה הָאָרֶץ.  יא וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה←הקלה מן המכה וְהַכְבֵּד←והוא עצמו הכביד, ולא ה' אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם,  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.  {ס}

יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.  יג וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה,  כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.  יד וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ, וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.  טו וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.  {ס}

טז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה, הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.  יז כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי, הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב←ערבוביה של בעלי חיים מזיקים, שזהותם לא ברור, וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה←וגם שטחים פנויים מבתים התמלאו ערוב אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ.  יח וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.  יט וְשַׂמְתִּי פְדֻת←הבדל לשם הצלה בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ, לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה.  כ וַיַּעַשׂ יְהוָה כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו, וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת←נשחתה, נהרסה הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.  כא וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם, בָּאָרֶץ←בלי לצאת ממצרייםכב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ,  הֵן נִזְבַּח←אם נזבח צאן, שהוא מאלוהי מצריים אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם, וְלֹא יִסְקְלֻנוּ←הלוא יסקלו אותנו?כג דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְזָבַחְנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.  כד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר, רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת, הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי.  כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל יְהוָה וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר,  רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל←לצחק, להבטיח ולא לקיים לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לַיהוָה.  כו וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, וַיֶּעְתַּר אֶל יְהוָה.  כז וַיַּעַשׂ יְהוָה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ,  לֹא נִשְׁאַר אֶחָד.  כח וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת, וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.  {פ}

אודות פרוייקט פירוש התנ"ך - תוכנית עבודה - כיצד אני יכול לעזור?
הטקסט והניקוד באדיבות מכון ממרא - All rights on the text and Nikkud reserved to Mechon Mamre

לחץ כאן לעריכת הפירוש על התורה, ולחץ כאן לעריכת פירוש רש"י


שמות ח - מאמרים


1. ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן נטה את-ידך במטך על-הנהרת על-היארים ועל-האגמים והעל את-הצפרדעים על-ארץ מצרים. ע

2. ויט אהרן את-ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את-ארץ מצרים. ע


3. ויעשו-כן החרטמים בלטיהם ויעלו את-הצפרדעים על-ארץ מצרים. ע

4. ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל-יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את-העם ויזבחו ליהוה. ע

5. ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה. ע


6. ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי-אין כיהוה אלהינו. ע

7. וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה. ע


8. ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל-יהוה על-דבר הצפרדעים אשר-שם לפרעה. ע

9. ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן-הבתים מן-החצרת ומן-השדת. ע


10. ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ. ע


11. וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את-לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה. ע

12. ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן נטה את-מטך והך את-עפר הארץ והיה לכנם בכל-ארץ מצרים. ע

13. ויעשו-כן ויט אהרן את-ידו במטהו ויך את-עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל-עפר הארץ היה כנים בכל-ארץ מצרים. ע


14. ויעשו-כן החרטמים בלטיהם להוציא את-הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה. ע

15. ויאמרו החרטמם אל-פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אלהם כאשר דבר יהוה. ע

16. ויאמר יהוה אל-משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני. ע

17. כי אם-אינך משלח את-עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את-הערב ומלאו בתי מצרים את-הערב וגם האדמה אשר-הם עליה. ע

18. והפליתי ביום ההוא את-ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות-שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ. ע

19. ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה. ע

20. ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל-ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב. ע


21. ויקרא פרעה אל-משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ. ע

22. ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את-תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו. ע

23. דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו. ע


24. ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא-תרחיקו ללכת העתירו בעדי. ע

25. ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל-יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל-יסף פרעה התל לבלתי שלח את-העם לזבח ליהוה. ע


26. ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל-יהוה. ע


27. ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד. ע


28. ויכבד פרעה את-לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את-העם. ע


לעמוד זה יש כתובת קצרה: t0208


הטקסט התנ"כי בעמוד זה הועתק מהטרנסליטרציה של סטיב גרוס - Steve Gross - מאתר "שמש".



Advertisement