Judaism Wiki
Advertisement

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהילים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ש"א א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - ש"ב א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק יד

א וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו: "לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב←המחנה בו ניצבים פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז←להר הזה", וּלְאָבִיו←לשאול לֹא הִגִּיד. ב וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה תַּחַת הָרִמּוֹן←עץ רימון מפורסם אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן←מקום מדרום למכמש, בתחום הגיבעה, וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ. ג וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד←שנולד כשנשבה הארון, ראה לעיל ד, כא בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן יְהוָה בְּשִׁלוֹ←במשכן שבשילה, נֹשֵׂא אֵפוֹד, וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן. ד וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת←מקומות נוחים לעבור את הגיא אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל←אל, לכיוון מַצַּב פְּלִשְׁתִּים, שֵׁן הַסֶּלַע←צוק מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. ה הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק←סלע מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ, וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב←מדרום מוּל גָּבַע. {ס}

ו וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב הָעֲרֵלִים←הפלישתים (ערל היה כינוי גנאי למי שלא נימול) הָאֵלֶּה, אוּלַי יַעֲשֶׂה←יעזור, יעשה נס יְהוָה לָנוּ, כִּי אֵין לַיהוָה מַעְצוֹר←שום דבר שמונע ממנו לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב←על ידי הרבה אנשים אוֹ בִמְעָט. ז וַיֹּאמֶר לוֹ נֹשֵׂא כֵלָיו עֲשֵׂה כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ, נְטֵה לָךְ←פנה לדרך שאתה בוחר, הִנְנִי עִמְּךָ כִּלְבָבֶךָ. {ס}

ח וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹבְרִים אֶל הָאֲנָשִׁים, וְנִגְלִינוּ אֲלֵיהֶם. ט אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ←עימדו במקומכם עַד הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם, וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ←במקומינו (כי גישה כזאת מצד פלישתים מראה על בטחון עצמי גבוה וְלֹא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם. י וְאִם כֹּה יֹאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ←בואו אלינו וְעָלִינוּ←נבוא אליהם ונתקיף אותם (כי בכך הם מראים שהם מפחדים לזוז ממקומם), כִּי נְתָנָם יְהוָה בְּיָדֵנוּ, וְזֶה←החלטת הפלישתים אם לבא אלינו או לקרא לנו, תהיה לנו לסימן מה' לָּנוּ הָאוֹת. יא וַיִּגָּלוּ←התגלו, נראו שְׁנֵיהֶם אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים, הִנֵּה עִבְרִים יֹצְאִים מִן הַחֹרִים אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ שָׁם. יב וַיַּעֲנוּ אַנְשֵׁי הַמַּצָּבָה←מצב פלישתים אֶת יוֹנָתָן וְאֶת נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמְרוּ עֲלוּ אֵלֵינוּ וְנוֹדִיעָה אֶתְכֶם דָּבָר, {פ}←בעלי המסורה סימנו פיסקה באמצע פסוק כדי להבדיל בין דברי הפלישתים לדברי יונתן (וכן בפסוק יט)
וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן אֶל נֹשֵׂא כֵלָיו עֲלֵה אַחֲרַי, כִּי נְתָנָם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל. יג וַיַּעַל יוֹנָתָן עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו←טיפס על הצוק בעזרת ידיו ורגליו וְנֹשֵׂא כֵלָיו אַחֲרָיו, וַיִּפְּלוּ←הפלישתים הוכו ונפלו לִפְנֵי יוֹנָתָן וְנֹשֵׂא כֵלָיו מְמוֹתֵת אַחֲרָיו←ממית את מי שיונתן לא הרג. יד וַתְּהִי הַמַּכָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר הִכָּה יוֹנָתָן וְנֹשֵׂא כֵלָיו, כְּעֶשְׂרִים אִישׁ, כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה←על שטח של חצי שדה שצמד בקר חורשים ביום. טו וַתְּהִי חֲרָדָה←פחד בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם, הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה, וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ←מחנה פלישתים התרגש וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים←גדולה. טז וַיִּרְאוּ הַצֹּפִים←התצפיתנים לְשָׁאוּל←של צבא שאול בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, וְהִנֵּה הֶהָמוֹן←הפלישתים נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם←הולכים ומכים אחד בשני. {פ}

יז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ פִּקְדוּ נָא וּרְאוּ מִי הָלַךְ מֵעִמָּנוּ, וַיִּפְקְדוּ וְהִנֵּה אֵין יוֹנָתָן וְנֹשֵׂא כֵלָיו. יח וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה←קרב את אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, כִּי הָיָה←היה ברשות ישראל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל←עם בני ישראל. יט וַיְהִי עַד←בזמן ש דִּבֶּר שָׁאוּל אֶל הַכֹּהֵן וְהֶהָמוֹן אֲשֶׁר בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וָרָב, {פ}
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַכֹּהֵן אֱסֹף יָדֶךָ←משוך את ידך מלשאול את ה'. כ וַיִּזָּעֵק←התאספו שָׁאוּל וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּבֹאוּ עַד הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה הָיְתָה חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ←הפלישתים היכו אחד את השני מרוב ההמולה, מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד. כא וְהָעִבְרִים←ואותם חלקים מבני ישראל הָיוּ לַפְּלִשְׁתִּים←שהיו משועבדים לפלישתים והוכרחו להצטרף איתם לקרב כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם←ושכך עשו (להילחם לטובת פלישתים) בעבר אֲשֶׁר עָלוּ עִמָּם←עִם הפלישתים בַּמַּחֲנֶה סָבִיב, וְגַם הֵמָּה←אפילו הם התחילו להקיף את הפלישתים לִהְיוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עִם שָׁאוּל וְיוֹנָתָן. כב וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְחַבְּאִים בְּהַר אֶפְרַיִם שָׁמְעוּ כִּי נָסוּ פְּלִשְׁתִּים, וַיַּדְבְּקוּ←רדפו והשיגו גַם הֵמָּה אַחֲרֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה. כג וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַמִּלְחָמָה, עָבְרָה אֶת בֵּית אָוֶן. כד וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ←נדחק על ידי שאול להמשיך ולהלחם בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאֶל←השביע באלה, קללה שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל הָעָם לָחֶם. {ס}

כה וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר, וַיְהִי דְבַשׁ←כוורות של דבורים נמסו מהחום, והדבש נזל עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. כו וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ←נזילת דְּבָשׁ, וְאֵין מַשִּׂיג←מגיע, מביא יָדוֹ אֶל פִּיו כִּי יָרֵא הָעָם אֶת הַשְּׁבֻעָה. כז וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת←בחלת הַדְּבָשׁ, וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו ותראנה (וַתָּאֹרְנָה) עֵינָיו←עיניו חזרו לראות בבהירות, מכך שאכל אחרי הרבה זמן שלא בא אוכל לפיו. כח וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר: "הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם הַיּוֹם, וַיָּעַף הָעָם". כט וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן עָכַר←הביא רעה אָבִי אֶת הָאָרֶץ←על עם הארץ, רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי, כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה. ל אַף כִּי←וכך כמובן ש לוּא אָכֹל אָכַל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא, כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה←האם לא היתה רבה המכה? (בוודאי שכן) מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים. לא וַיַּכּוּ בַּיּוֹם הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה←לכיוון עמק אילון, וַיָּעַף הָעָם מְאֹד. לב ויעש (וַיַּעַט) הָעָם אֶל שלל (הַשָּׁלָל) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ אָרְצָה←על האדמה, וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם←עם הדם בניגוד לציווי בויקרא יט, כג. לג וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל הַדָּם, וַיֹּאמֶר: "בְּגַדְתֶּם! גֹּלּוּ←גלגלו, הביאו אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה←כדי שישחטו עליה ולא על האדמה (וכך הדם לא ישפך לאדמה)". לד וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ←התפזרו בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ←את השה שלו וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה←על האבן הגדולה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל הַדָּם, וַיַּגִּשׁוּ כָל הָעָם אִישׁ שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה, וַיִּשְׁחֲטוּ שָׁם. לה וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה, אֹתוֹ←על בסיס האבן הגדולה הֵחֵל←התחיל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַיהוָה. {פ}

לו וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם עַד אוֹר הַבֹּקֶר וְלֹא נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה, {ס} וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם←אל המקום הזה, אל ארון הברית אֶל הָאֱלֹהִים. לז וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהוּא. לח וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, גֹּשׁוּ הֲלֹם←קרבו לכאן כֹּל פִּנּוֹת הָעָם, וּדְעוּ וּרְאוּ, בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם. לט כִּי חַי יְהוָה←אני נשבע בה' הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם←שאפילו אם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן←החטא הוא בגלל יונתן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת, וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל הָעָם. מ וַיֹּאמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד←לצד אחד בהגרלה וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל שָׁאוּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. {ס}

מא וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָבָה תָמִים←גרול שלם, אמיתי, וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ. מב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יוֹנָתָן בְּנִי, וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן. מג וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יוֹנָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה, וַיַּגֶּד לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ, הִנְנִי אָמוּת. {ס}

מד וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִף←לשון שבועה, כִּי מוֹת תָּמוּת יוֹנָתָן. מה וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל: "הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר←שהרי הוא אשר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה חַי יְהוָה אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּי עִם←בעזרת אֱלֹהִים עָשָׂה←יונתן עשה את מעשה הגבורה הַיּוֹם הַזֶּה", וַיִּפְדּוּ←שילמו כסף תמורת נפשו (למרות שבויקרא כז, כט כתוב שאסור - כאן חטאו היה בשוגג) הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת. {ס}

מו וַיַּעַל שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים, וּפְלִשְׁתִּים הָלְכוּ לִמְקוֹמָם. מז וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וּבְמַלְכֵי צוֹבָה←ארם צובה וּבַפְּלִשְׁתִּים וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ←ינצח. מח וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק, וַיַּצֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שֹׁסֵהוּ←הבוזזים אותם. {פ}

מט וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּישׁוּעַ, וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו, שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל. נ וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת אֲחִימָעַץ, וְשֵׁם שַׂר צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן נֵר דּוֹד שָׁאוּל←נר היה דוד שאול. נא וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל←היו בנים של אביאל. {ס}

נב וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה חֲזָקָה←קשה וארוכה עַל פְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שָׁאוּל, וְרָאָה שָׁאוּל כָּל אִישׁ גִּבּוֹר וְכָל בֶּן חַיִל וַיַּאַסְפֵהוּ אֵלָיו. {פ}


אודות פרוייקט פירוש התנ"ך - תוכנית עבודה - כיצד אני יכול לעזור?
הטקסט והניקוד באדיבות מכון ממרא - All rights on the text and Nikkud reserved to Mechon Mamre

לחץ כאן לעריכת הפירוש על התורה, ולחץ כאן לעריכת פירוש רש"י


שמואל א יד - מאמרים

1. ויהי היום ויאמר יונתן בן-שאול אל-הנער נשא כליו לכה ונעברה אל-מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד. ע


2. ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש. ע


3. ואחיה בן-אחטוב אחי איכבוד בן-פינחס בן-עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן. ע


4. ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על-מצב פלשתים שן-הסלע מהעבר מזה ושן-הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה. ע


5. השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע. ע


6. ויאמר יהונתן אל-הנער נשא כליו לכה ונעברה אל-מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט. ע


7. ויאמר לו נשא כליו עשה כל-אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך. ע

8. ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל-האנשים ונגלינו אליהם. ע


9. אם-כה יאמרו אלינו דמו עד-הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם. ע


10. ואם-כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי-נתנם יהוה בידנו וזה-לנו האות. דבריהם של הפלשתים יהיו עבורנו סימן מוחשי לרמת העירנות במחנה שלהם (פירוט) ׳¢


11. ויגלו שניהם אל-מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן-החרים אשר התחבאו-שם. ע


12. ויענו אנשי המצבה את-יונתן ואת-נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל-נשא כליו עלה אחרי כי-נתנם יהוה ביד ישראל. ע


13. ויעל יונתן על-ידיו ועל-רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו. ע


14. ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה. ע

15. ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל-העם המצב והמשחית חרדו גם-המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים. ע


16. ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם. ע


17. ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו-נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו. ע


18. ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי-היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל. ע


19. ויהי עד דבר שאול אל-הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל-הכהן אסף ידך. ע


20. ויזעק שאול וכל-העם אשר אתו ויבאו עד-המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד. ע

21. והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם-המה להיות עם-ישראל אשר עם-שאול ויונתן. ע


22. וכל איש ישראל המתחבאים בהר-אפרים שמעו כי-נסו פלשתים וידבקו גם-המה אחריהם במלחמה. ע


23. ויושע יהוה ביום ההוא את-ישראל והמלחמה עברה את-בית און. ע


24. ואיש-ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את-העם לאמר ארור האיש אשר-יאכל לחם עד-הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל-העם לחם. ע


25. וכל-הארץ באו ביער ויהי דבש על-פני השדה. ע


26. ויבא העם אל-היער והנה הלך דבש ואין-משיג ידו אל-פיו כי-ירא העם את-השבעה. ע


27. ויונתן לא-שמע בהשביע אביו את-העם וישלח את-קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל-פיו ותראנה עיניו. ע


28. ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את-העם לאמר ארור האיש אשר-יאכל לחם היום ויעף העם. ע


29. ויאמר יונתן עכר אבי את-הארץ ראו-נא כי-ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה. ע


30. אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא-רבתה מכה בפלשתים. ע


31. ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד. ע


32. ויעש העם אל-שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו-ארצה ויאכל העם על-הדם. ע


33. ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על-הדם ויאמר בגדתם גלו-אלי היום אבן גדולה. ע


34. ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא-תחטאו ליהוה לאכל אל-הדם ויגשו כל-העם איש שורו בידו הלילה וישחטו-שם. ע


35. ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה. ע


36. ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד-אור הבקר ולא-נשאר בהם איש ויאמרו כל-הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל-האלהים. ע


37. וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא. ע


38. ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום. ע


39. כי חי-יהוה המושיע את-ישראל כי אם-ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל-העם. ע

40. ויאמר אל-כל-ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל-שאול הטוב בעיניך עשה. ע


41. ויאמר שאול אל-יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו. ע

42. ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן. ע


43. ויאמר שאול אל-יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד-לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר-בידי מעט דבש הנני אמות. ע

44. ויאמר שאול כה-יעשה אלהים וכה יוסף כי-מות תמות יונתן. ע


45. ויאמר העם אל-שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי-יהוה אם-יפל משערת ראשו ארצה כי-עם-אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את-יונתן ולא-מת. ע


46. ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם. ע


47. ושאול לכד המלוכה על-ישראל וילחם סביב בכל-איביו במואב ובבני-עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר-יפנה ירשיע. ע


48. ויעש חיל ויך את-עמלק ויצל את-ישראל מיד שסהו. ע


49. ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי-שוע ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל. ע


50. ושם אשת שאול אחינעם בת-אחימעץ ושם שר-צבאו אבינר בן-נר דוד שאול. ע


51. וקיש אבי-שאול ונר אבי-אבנר בן-אביאל. ע


52. ותהי המלחמה חזקה על-פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל-איש גבור וכל-בן-חיל ויאספהו אליו. ע


לעמוד זה יש כתובת קצרה: t08a14


הטקסט התנ"כי בעמוד זה הועתק מהטרנסליטרציה של סטיב גרוס - Steve Gross - מאתר "שמש".



Advertisement