לאחר שה' מספר למשה רבנו על חטא העגל:
- (שמות לב11):
ויחל משה את פני ה' אלהיו, ויאמר: למה, ה', יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה?!
זה לא-כל-כך מקובל, שנביא שואל את ה' בתפילה "למה אתה כועס?", במיוחד שה' אמר לו פסוק אחד קודם שיש לו סיבה טובה מאד לכעוס: "לך רד, כי שיחת עמך... עשו להם עגל מסכה
לדעתי ( ע"פ מדרש שמות-רבה לפסוק) אפשר לפרש שמשה אכן מתכוון להגיד לה': "אין לך סיבה לכעוס. הרי העגל הזה הוא רק מסכה, רק פסל דומם, ובסופו של דבר בני-ישראל יבינו את זה ויחזרו בתשובה אליך. אז למה אתה כועס?".
כך חשב משה כל זמן שהיה עדיין בהר. אבל ברגע שירד מההר הוא שינה את דעתו: כתוב "וירא את העגל ומחולות
" – משה ראה שבני ישראל לא רק עשו עגל, אלא הם גם רוקדים ושמחים בעגל שלהם. עכשיו משה מבין טוב מאד למה ה' כועס, והוא לוקח את הלוחות ושובר אותם...
|
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
|
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/tora/jmot/tfilt_mje