Judaism Wiki
Advertisement

זהו מאמר הגדרה = מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. זהו חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.


תגובה ל: מאס שנכתבה ב01:52:20  29.07.2005

בלשון ימינו אנחנו אומרים ש"נמאס לנו" ממשהו, רק אחרי שאנחנו סובלים ממנו במשך זמן רב, עד שאנחנו עייפים ממנו, כמו במשפט "נמאס לי לשבת כאן ולחכות!".

אולם בלשון התנ"ך, הפועל "מאס" אינו קשור דווקא לזמן (לכך מתאים הפועל " קץ ") - אדם יכול למאוס בדבר שבכלל לא היה לו, כמו למשל בפסוקים:

  1. (במדבר יד31): וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה, (תהילים קו24): וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו  - בני ישראל מאסו בארץ עוד לפני שבכלל נכנסו אליה; הם בחרו שלא להיכנס אליה.
  2. (שמואל א טז7): ויאמר ה' אל שמואל 'אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו ; כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב'- ה' מאס את אליאב למרות שבכלל לא בחר בו למלוכה.
  3. (ישעיהו לג15): הלך צדקות ודבר מישרים, מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אטם אזנו משמע דמים, ועצם עיניו מראות ברע - הצדיק בוודאי מואס בבצע ומעשקות גם אם הוא נתקל בהם בפעם הראשונה.
  4. (תהילים טו4): נבזה בעיניו נמאס , ואת יראי ה' יכבד; נשבע להרע ולא ימר: הצדיק מואס בנבזים גם אם הוא נתקל בהם בפעם הראשונה.

נראה שהפועל "מאס" הוא פשוט ניגודו של הפועל "בחר" - כשאומרים שמישהו "מואס" במשהו, מתכוונים שהוא לא בוחר בו ולא רוצה בו, כמו שניתן ללמוד מהפסוקים:

  1. (ישעיהו ז16): כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב, תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה
  2. (ישעיהו מא9): אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך
  3. (ירמיהו לג24-26): הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר 'שתי המשפחות אשר בחר ה' בהם - וימאסם ', ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם... גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב כי אשוב את שבותם ורחמתים
  4. (תהילים עח67): וימאס באהל יוסף, ובשבט אפרים לא בחר

פסוקים נוספים שמתאימים לפירוש זה:

  1. (תהילים קיח22): אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה- אבן שהבונים לא בחרו בה, הגיעה בסופו של דבר לראש הבניין.
  2. (איוב ל1): ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים, אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני- איוב מתלונן על כך שאנשים צעירים לועגים לו, אנשים שאבותיהם היו כל-כך לא מכובדים עד שהוא לא בחר בהם אפילו לתפקיד שמירה על כלבי צאנו.
  3. (ירמיהו ו30): כסף נמאס קראו להם, כי מאס ה' בהם- הביטוי "כסף נמאס" הוא כנראה ניגודו של הביטוי ( משלי ח19 , משלי י20 ) "כסף נבחר".

הטעות נבעה, כנראה, מפסוקים שבהם משנים את הבחירה, למשל (ישעיהו לא7): כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא: מחדשי הלשון כנראה הבינו, שבני-ישראל יפסיקו לעבוד אלילים כי הם יתעייפו ויהיו שבעים מרוב עבודת אלילים (עד שהם יגידו "נמאס לנו לעבוד אלילים"); אולם כפי שהסברנו למעלה, המשמעות היא שבני-ישראל פשוט לא יבחרו יותר לעבוד אלילים, לאחר שה' יציל אותם באורח פלא מידי סנחריב.

באותו אופן ניתן לפרש את שאר הפסוקים מסוג זה:

  1. פסוקים שבהם בני-ישראל מואסים את ה' או את תורתו: ויקרא כו15-  : " ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי... והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם ", (במדבר יא20): עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא; יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם, ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים, (שמואל א ח7): ויאמר ה' אל שמואל 'שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך, כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם', (שמואל א י19): ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם, ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו; ועתה התיצבו לפני ה' לשבטיכם ולאלפיכם, (מלכים ב יז15): וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם, וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה ידוד אתם לבלתי עשות כהם, (ישעיהו ה24): לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה' צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו, (עמוס ב4): כה אמר ה': על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו: על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם, (ירמיהו ח9): הבישו חכמים חתו וילכדו; הנה בדבר ה' מאסו וחכמת מה להם, (ירמיהו ו19): שמעי הארץ! הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם, כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה, (יחזקאל ה6): ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם, יחזקאל כ13-  : " וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם... יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך... יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם "
  2. פסוקים שבהם ה' מואס/לא מואס אדם או עם: (ויקרא כו44): ואף גם זאת, בהיותם בארץ איביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם, כי אני ה' אלהיהם, שמואל א טו23-26  : " כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר; יען מאסת את דבר ה', וימאסך ממלך... ויאמר שמואל אל שאול 'לא אשוב עמך, כי מאסתה את דבר ה', וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל' ", (שמואל א טז1): ויאמר ה' אל שמואל 'עד מתי אתה מתאבל אל שאול, ואני מאסתיו ממלך על ישראל?! מלא קרנך שמן, ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי, כי ראיתי בבניו לי מלך', (מלכים ב יז20): וימאס ה' בכל זרע ישראל, ויענם, ויתנם ביד שסים, עד אשר השליכם מפניו, (מלכים ב כג27): ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל, ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם, (הושע ד6): נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני, (הושע ט17): ימאסם אלהי כי לא שמעו לו, ויהיו נדדים בגוים, (עמוס ה21): שנאתי מאסתי חגיכם, ולא אריח בעצרתיכם, (ירמיהו ז29): גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה, כי מאס ה' ויטש את דור עברתו, (ירמיהו יד19): המאס מאסת את יהודה? אם בציון געלה נפשך? מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא? קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה?, (ירמיהו לא36): כה אמר ה': אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה', (איכה ה22): כי אם מאס מאסתנו , קצפת עלינו עד מאד, (ישעיהו נד6): כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה', ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך, (תהילים עח59): שמע אלהים ויתעבר, וימאס מאד בישראל, (תהילים פט39): ואתה זנחת ותמאס , התעברת עם משיחך, (איוב ח20): הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים
  3. פסוקים שבהם אדם מואס אדם או דבר: (ירמיהו ד30): ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך? לשוא תתיפי, מאסו בך עגבים נפשך יבקשו, (ישעיהו ח6): יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט, ומשוש את רצין ובן רמליהו, (ישעיהו לא7): כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא, (תהילים לו5): און יחשב על משכבו, יתיצב על דרך לא טוב, רע לא ימאס, (איוב יט18): גם עוילים מאסו בי, אקומה וידברו בי, (איוב ט21): תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי
  4. (איוב ה17): הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה, ומוסר שדי אל תמאס, (משלי ג11): מוסר ה' בני אל תמאס , ואל תקץ בתוכחתו- האדם מטבעו אינו אוהב ייסורים ואינו בוחר בהם, ולכן החכם מזהיר אותו שלא ימאס את הייסורים שה' מייסרו בהם ( לפירוט ע' כאן ).

נספח - פסוקים לא ברורים

  1. (שופטים ט38): ויאמר אליו זבל 'איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו? הלא זה העם אשר מאסתה בו, צא נא עתה והלחם בו!'
  2. (ישעיהו ל12): לכן כה אמר קדוש ישראל 'יען מאסכם בדבר הזה, ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו'
  3. (ישעיהו לג8): נשמו מסלות, שבת עבר ארח, הפר ברית, מאס ערים, לא חשב אנוש
  4. (ירמיהו ב37): גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך, כי מאס ה' במבטחיך ולא תצליחי להם
  5. יחזקאל כא15-18  : " למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ... כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם ד' ה' "
  6. (איוב ז5): לבש בשרי רמה וגיש עפר, עורי רגע וימאס
  7. (איוב ז16): מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי
  8. (איוב י3): הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת
  9. (איוב לא13): אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי
  10. (איוב לד33): המעמך ישלמנה כי מאסת, כי אתה תבחר ולא אני; ומה ידעת דבר
  11. (איוב לו5): הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב
  12. (איוב מב6): על כן אמאס, ונחמתי על עפר ואפר
  13. (תהילים נג6): שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם
  14. (תהילים נח8): ימאסו כמו מים יתהלכו למו ידרך חצו כמו יתמללו

מקורות[]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31 10:02:05.

תגובות[]

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות.
אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.


לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/mas


Advertisement