Judaism Wiki
Advertisement


סיכום הפרשה וקישורים לדברי תורה 


במדבר טז

1. ויקח קרח בן-יצהר בן-קהת בן-לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן-פלת בני ראובן. ע 2. ויקמו לפני משה ואנשים מבני-ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי-שם. ע 3. ויקהלו על-משה ועל-אהרן ויאמרו אלהם רב-לכם כי כל-העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על-קהל יהוה. ע 4. וישמע משה ויפל על-פניו. ע 5. וידבר אל-קרח ואל-כל-עדתו לאמר בקר וידע יהוה את-אשר-לו ואת-הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר-בו יקריב אליו. ע 6. זאת עשו קחו-לכם מחתות קרח וכל-עדתו. ע 7. ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר-יבחר יהוה הוא הקדוש רב-לכם בני לוי. ע 8. ויאמר משה אל-קרח שמעו-נא בני לוי. ע 9. המעט מכם כי-הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את-עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם. ע 10. ויקרב אתך ואת-כל-אחיך בני-לוי אתך ובקשתם גם-כהנה. ע 11. לכן אתה וכל-עדתך הנעדים על-יהוה ואהרן מה-הוא כי תלונו עליו. ע 12. וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה. ע 13. המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי-תשתרר עלינו גם-השתרר. ע 14. אף לא אל-ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן-לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה. ע 15. ויחר למשה מאד ויאמר אל-יהוה אל-תפן אל-מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את-אחד מהם. ע 16. ויאמר משה אל-קרח אתה וכל-עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר. ע 17. וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו. ע 18. ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן. ע 19. ויקהל עליהם קרח את-כל-העדה אל-פתח אהל מועד וירא כבוד-יהוה אל-כל-העדה. ע {פ}

20. וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר. ע 21. הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע. ע 22. ויפלו על-פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל-בשר האיש אחד יחטא ועל כל-העדה תקצף. ע {פ}

23. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע 24. דבר אל-העדה לאמר העלו מסביב למשכן-קרח דתן ואבירם. ע 25. ויקם משה וילך אל-דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל. ע 26. וידבר אל-העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל-תגעו בכל-אשר להם פן-תספו בכל-חטאתם. ע 27. ויעלו מעל משכן-קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם. ע 28. ויאמר משה בזאת תדעון כי-יהוה שלחני לעשות את כל-המעשים האלה כי-לא מלבי. ע 29. אם-כמות כל-האדם ימתון אלה ופקדת כל-האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני. ע 30. ואם-בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את-פיה ובלעה אתם ואת-כל-אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את-יהוה. ע 31. ויהי ככלתו לדבר את כל-הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. ע 32. ותפתח הארץ את-פיה ותבלע אתם ואת-בתיהם ואת כל-האדם אשר לקרח ואת כל-הרכוש. ע 33. וירדו הם וכל-אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל. ע 34. וכל-ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן-תבלענו הארץ. ע 35. ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת. ע {פ}


במדבר יז

1. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע 2. אמר אל-אלעזר בן-אהרן הכהן וירם את-המחתת מבין השרפה ואת-האש זרה-הלאה כי קדשו. ע 3. את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי-הקריבם לפני-יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל. ע 4. ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח. ע 5. זכרון לבני ישראל למען אשר לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא-יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד-משה לו. ע {פ}

6. וילנו כל-עדת בני-ישראל ממחרת על-משה ועל-אהרן לאמר אתם המתם את-עם יהוה. ע 7. ויהי בהקהל העדה על-משה ועל-אהרן ויפנו אל-אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה. ע 8. ויבא משה ואהרן אל-פני אהל מועד. ע {פ}

9. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע 10. הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על-פניהם. ע 11. ויאמר משה אל-אהרן קח את-המחתה ותן-עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל-העדה וכפר עליהם כי-יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף. ע 12. ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל-תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את-הקטרת ויכפר על-העם. ע 13. ויעמד בין-המתים ובין החיים ותעצר המגפה. ע 14. ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על-דבר-קרח. ע 15. וישב אהרן אל-משה אל-פתח אהל מועד והמגפה נעצרה. ע {פ}

16. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע 17. דבר אל-בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל-נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את-שמו תכתב על-מטהו. ע 18. ואת שם אהרן תכתב על-מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם. ע 19. והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה. ע 20. והיה האיש אשר אבחר-בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את-תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם. ע 21. וידבר משה אל-בני ישראל ויתנו אליו כל-נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם. ע 22. וינח משה את-המטת לפני יהוה באהל העדת. ע 23. ויהי ממחרת ויבא משה אל-אהל העדות והנה פרח מטה-אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. ע 24. ויצא משה את-כל-המטת מלפני יהוה אל-כל-בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו. ע {פ}

25. ויאמר יהוה אל-משה השב את-מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני-מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו. ע 26. ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה. ע {פ}

27. ויאמרו בני ישראל אל-משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו. ע 28. כל הקרב הקרב אל-משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע. ע {פ}


במדבר יח

1. ויאמר יהוה אל-אהרן אתה ובניך ובית-אביך אתך תשאו את-עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את-עון כהנתכם. ע 2. וגם את-אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת. ע 3. ושמרו משמרתך ומשמרת כל-האהל אך אל-כלי הקדש ואל-המזבח לא יקרבו ולא-ימתו גם-הם גם-אתם. ע 4. ונלוו עליך ושמרו את-משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא-יקרב אליכם. ע 5. ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא-יהיה עוד קצף על-בני ישראל. ע 6. ואני הנה לקחתי את-אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את-עבדת אהל מועד. ע 7. ואתה ובניך אתך תשמרו את-כהנתכם לכל-דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את-כהנתכם והזר הקרב יומת. ע {פ}

8. וידבר יהוה אל-אהרן ואני הנה נתתי לך את-משמרת תרומתי לכל-קדשי בני-ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק-עולם. ע 9. זה-יהיה לך מקדש הקדשים מן-האש כל-קרבנם לכל-מנחתם ולכל-חטאתם ולכל-אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך. ע 10. בקדש הקדשים תאכלנו כל-זכר יאכל אתו קדש יהיה-לך. ע 11. וזה-לך תרומת מתנם לכל-תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם כל-טהור בביתך יאכל אתו. ע 12. כל חלב יצהר וכל-חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר-יתנו ליהוה לך נתתים. ע 13. בכורי כל-אשר בארצם אשר-יביאו ליהוה לך יהיה כל-טהור בביתך יאכלנו. ע 14. כל-חרם בישראל לך יהיה. ע 15. כל-פטר רחם לכל-בשר אשר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה. ע 16. ופדויו מבן-חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא. ע 17. אך בכור-שור או-בכור כשב או-בכור עז לא תפדה קדש הם את-דמם תזרק על-המזבח ואת-חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה. ע 18. ובשרם יהיה-לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה. ע 19. כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני-ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך. ע 20. ויאמר יהוה אל-אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא-יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל. ע {פ}

21. ולבני לוי הנה נתתי כל-מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר-הם עבדים את-עבדת אהל מועד. ע 22. ולא-יקרבו עוד בני ישראל אל-אהל מועד לשאת חטא למות. ע 23. ועבד הלוי הוא את-עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. ע 24. כי את-מעשר בני-ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על-כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. ע {פ}

25. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע 26. ואל-הלוים תדבר ואמרת אלהם כי-תקחו מאת בני-ישראל את-המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן-המעשר. ע 27. ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן-הגרן וכמלאה מן-היקב. ע 28. כן תרימו גם-אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את-תרומת יהוה לאהרן הכהן. ע 29. מכל מתנתיכם תרימו את כל-תרומת יהוה מכל-חלבו את-מקדשו ממנו. ע 30. ואמרת אלהם בהרימכם את-חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב. ע 31. ואכלתם אתו בכל-מקום אתם וביתכם כי-שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד. ע 32. ולא-תשאו עליו חטא בהרימכם את-חלבו ממנו ואת-קדשי בני-ישראל לא תחללו ולא תמותו. ע {פ}


במדבר טז

1. ויקח קרח בן-יצהר בן-קהת בן-לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן-פלת בני ראובן. ע

2. ויקמו לפני משה ואנשים מבני-ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי-שם. ע

3. ויקהלו על-משה ועל-אהרן ויאמרו אלהם רב-לכם כי כל-העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על-קהל יהוה. ע

4. וישמע משה ויפל על-פניו. ע


5. וידבר אל-קרח ואל-כל-עדתו לאמר בקר וידע יהוה את-אשר-לו ואת-הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר-בו יקריב אליו. ע


6. זאת עשו קחו-לכם מחתות קרח וכל-עדתו. ע


7. ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר-יבחר יהוה הוא הקדוש רב-לכם בני לוי. ע


8. ויאמר משה אל-קרח שמעו-נא בני לוי. ע


9. המעט מכם כי-הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את-עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם. ע


10. ויקרב אתך ואת-כל-אחיך בני-לוי אתך ובקשתם גם-כהנה. ע


11. לכן אתה וכל-עדתך הנעדים על-יהוה ואהרן מה-הוא כי תלונו עליו. ע


12. וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה. ע

13. המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי-תשתרר עלינו גם-השתרר. ע


14. אף לא אל-ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן-לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה. ע

15. ויחר למשה מאד ויאמר אל-יהוה אל-תפן אל-מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את-אחד מהם. ע

16. ויאמר משה אל-קרח אתה וכל-עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר. ע


17. וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו. ע


18. ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן. ע

19. ויקהל עליהם קרח את-כל-העדה אל-פתח אהל מועד וירא כבוד-יהוה אל-כל-העדה. ע


20. וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר. ע


21. הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע. ע

22. ויפלו על-פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל-בשר האיש אחד יחטא ועל כל-העדה תקצף. ע

23. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע


24. דבר אל-העדה לאמר העלו מסביב למשכן-קרח דתן ואבירם. ע


25. ויקם משה וילך אל-דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל. ע

26. וידבר אל-העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל-תגעו בכל-אשר להם פן-תספו בכל-חטאתם. ע

27. ויעלו מעל משכן-קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם. ע


28. ויאמר משה בזאת תדעון כי-יהוה שלחני לעשות את כל-המעשים האלה כי-לא מלבי. ע


29. אם-כמות כל-האדם ימתון אלה ופקדת כל-האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני. ע


30. ואם-בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את-פיה ובלעה אתם ואת-כל-אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את-יהוה. ע


31. ויהי ככלתו לדבר את כל-הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. ע


32. ותפתח הארץ את-פיה ותבלע אתם ואת-בתיהם ואת כל-האדם אשר לקרח ואת כל-הרכוש. ע

33. וירדו הם וכל-אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל. ע


34. וכל-ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן-תבלענו הארץ. ע


35. ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת. ע


במדבר יז

1. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע

2. אמר אל-אלעזר בן-אהרן הכהן וירם את-המחתת מבין השרפה ואת-האש זרה-הלאה כי קדשו. ע


3. את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי-הקריבם לפני-יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל. ע


4. ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח. ע


5. זכרון לבני ישראל למען אשר לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא-יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד-משה לו. ע

6. וילנו כל-עדת בני-ישראל ממחרת על-משה ועל-אהרן לאמר אתם המתם את-עם יהוה. ע


7. ויהי בהקהל העדה על-משה ועל-אהרן ויפנו אל-אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה. ע


8. ויבא משה ואהרן אל-פני אהל מועד. ע


9. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע


10. הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על-פניהם. ע

11. ויאמר משה אל-אהרן קח את-המחתה ותן-עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל-העדה וכפר עליהם כי-יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף. ע

12. ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל-תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את-הקטרת ויכפר על-העם. ע


13. ויעמד בין-המתים ובין החיים ותעצר המגפה. ע


14. ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על-דבר-קרח. ע


15. וישב אהרן אל-משה אל-פתח אהל מועד והמגפה נעצרה. ע


16. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע


17. דבר אל-בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל-נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את-שמו תכתב על-מטהו. ע


18. ואת שם אהרן תכתב על-מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם. ע


19. והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה. ע


20. והיה האיש אשר אבחר-בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את-תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם. ע

21. וידבר משה אל-בני ישראל ויתנו אליו כל-נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם. ע


22. וינח משה את-המטת לפני יהוה באהל העדת. ע


23. ויהי ממחרת ויבא משה אל-אהל העדות והנה פרח מטה-אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. ע


24. ויצא משה את-כל-המטת מלפני יהוה אל-כל-בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו. ע

25. ויאמר יהוה אל-משה השב את-מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני-מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו. ע


26. ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה. ע


27. ויאמרו בני ישראל אל-משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו. ע


28. כל הקרב הקרב אל-משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע. ע


במדבר יח


1. ויאמר יהוה אל-אהרן אתה ובניך ובית-אביך אתך תשאו את-עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את-עון כהנתכם. ע


2. וגם את-אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת. ע


3. ושמרו משמרתך ומשמרת כל-האהל אך אל-כלי הקדש ואל-המזבח לא יקרבו ולא-ימתו גם-הם גם-אתם. ע


4. ונלוו עליך ושמרו את-משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא-יקרב אליכם. ע

5. ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא-יהיה עוד קצף על-בני ישראל. ע

6. ואני הנה לקחתי את-אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את-עבדת אהל מועד. ע


7. ואתה ובניך אתך תשמרו את-כהנתכם לכל-דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את-כהנתכם והזר הקרב יומת. ע


8. וידבר יהוה אל-אהרן ואני הנה נתתי לך את-משמרת תרומתי לכל-קדשי בני-ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק-עולם. ע


9. זה-יהיה לך מקדש הקדשים מן-האש כל-קרבנם לכל-מנחתם ולכל-חטאתם ולכל-אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך. ע


10. בקדש הקדשים תאכלנו כל-זכר יאכל אתו קדש יהיה-לך. ע


11. וזה-לך תרומת מתנם לכל-תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם כל-טהור בביתך יאכל אתו. ע


12. כל חלב יצהר וכל-חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר-יתנו ליהוה לך נתתים. ע


13. בכורי כל-אשר בארצם אשר-יביאו ליהוה לך יהיה כל-טהור בביתך יאכלנו. ע


14. כל-חרם בישראל לך יהיה. ע


15. כל-פטר רחם לכל-בשר אשר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה. ע

16. ופדויו מבן-חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא. ע


17. אך בכור-שור או-בכור כשב או-בכור עז לא תפדה קדש הם את-דמם תזרק על-המזבח ואת-חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה. ע

18. ובשרם יהיה-לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה. ע


19. כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני-ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך. ע


20. ויאמר יהוה אל-אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא-יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל. ע


21. ולבני לוי הנה נתתי כל-מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר-הם עבדים את-עבדת אהל מועד. ע


22. ולא-יקרבו עוד בני ישראל אל-אהל מועד לשאת חטא למות. ע


23. ועבד הלוי הוא את-עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. ע

24. כי את-מעשר בני-ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על-כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. ע

25. וידבר יהוה אל-משה לאמר. ע


26. ואל-הלוים תדבר ואמרת אלהם כי-תקחו מאת בני-ישראל את-המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן-המעשר. ע

27. ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן-הגרן וכמלאה מן-היקב. ע


28. כן תרימו גם-אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את-תרומת יהוה לאהרן הכהן. ע


29. מכל מתנתיכם תרימו את כל-תרומת יהוה מכל-חלבו את-מקדשו ממנו. ע

30. ואמרת אלהם בהרימכם את-חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב. ע


31. ואכלתם אתו בכל-מקום אתם וביתכם כי-שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד. ע


32. ולא-תשאו עליו חטא בהרימכם את-חלבו ממנו ואת-קדשי בני-ישראל לא תחללו ולא תמותו. ע



Advertisement