על-פי החוק המקובל במדינה, כל ספר מוגן בזכויות יוצרים, ואסור להעתיק אותו ללא רשות. האיסור נועד לשמור על זכויותיהם הכלכליות של הסופרים - שיוכלו לקבל תגמולים על עבודתם.
לפי זה, הייתי צריך לשים כאן את הסמל "כל הזכויות שמורות" ולכתוב שאסור להעתיק כל חלק מספר זה ללא קבלת אישור בכתב ממני.
אולם, בעולם התורה יש חוק אחר, כפי שאמרו חז"ל בתלמוד הבבלי (בכורות כט.):
" אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא (
דברים ד5 ): "
ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים, כאשר צוני ה' אלהי, לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה
" - מה אני בחינם, אף אתם בחינם....
"; כמו שה' לימד את משה בחינם, כך משה לימד את בני ישראל בחינם, וכך הם צריכים להמשיך ולעשות בארץ - לא להפוך את התורה לעסק מסחרי שנועד להביא רווחים לבעליו, אלא להפיץ וללמד אותה שלא על מנת לקבל פרס.
כך נאמר גם בספר משלי (משלי כג23): אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה
, כלומר - לא צריך למכור דברי חכמה, מוסר ובינה תמורת כסף.
נתעמק קצת יותר בפסוק זה: המילים הראשונות שלו - אמת קנה
- מעוררות שאלה: אם אף אחד לא ימכור - אז איך נוכל לקנות? לשאלה זו מצאתי כמה תשובות:
1. בהמשך הסוגיה בתלמוד, נאמר: כאשר צוני ה’ אלקי - מה אני בחינם, אף אתם בחנם. ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה . ומנין שלא יאמר כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה ואל תמכור .
לפי זה, המצב האידיאלי הוא, אכן, שאף אחד לא ימכור ואף אחד לא יצטרך לקנות, כולם יִלְמדו וילַמּדו בחינם; אולם, בימינו עדיין לא כולם מתנהגים לפי הכלל ואל תמכור
, ויש אנשים שדורשים כסף תמורת דברי החכמה שלהם, ולכן צריך לקנות (ולא להשתמש בעובדה זו כתירוץ להתבטל מלימוד...). כך פירשו גם רש"י , מצודת דוד והרמב"ם (בהלכות תלמוד תורה א ט-י .
- אולם, מלשון הפסוק
אמת קנה
נראה, שיש חשיבות דווקא לקניה של הדברים; אנשים מעריכים יותר דברים שהם משלמים עליהם ( עובדה שהוכחה גם במחקרים פסיכולוגיים )
- אולם, מלשון הפסוק
2. אפשר לקרוא את הפסוק כך: אמת קנה; ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה
, כלומר - את הנתונים הגולמיים ( אמת
) צריך לקנות, אבל את העיבוד שלהם לתיאוריות, תוכחות ומסקנות מעשיות ( חכמה ומוסר ובינה
) אסור למכור - צריך לתת אותם בחינם.
- אולם, פירוש זה אינו מתאים לפיסוק הטעמים ולמשקל הפסוק, ובנוסף לכך - אין זה ברור מדוע צריך להיות הבדל בין
אמת
לביןחכמה ומוסר ובינה
.
- אולם, פירוש זה אינו מתאים לפיסוק הטעמים ולמשקל הפסוק, ובנוסף לכך - אין זה ברור מדוע צריך להיות הבדל בין
3. לכן נראה לי, שהמצב האידיאלי הוא - אכן - שהמלמד לא ימכור, אבל הלומד יקנה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על-ידי מכירת ספרים של דברי-תורה, עם רשיון העתקה חופשי
. הספרים עולים כסף - כי היצירה שלהם עולה כסף (הדפסה, כריכה וכו'); אולם, הסופר אינו מוכר את דבריו - הוא מאפשר לכל אחד שרוצה בכך, להעתיק את הדברים באופן חופשי, למשל - לצלם את הספר במכונת צילום, ולשלם רק את הוצאות ההעתקה.
כך, המלמד אינו מוכר ואינו הופך את התורה לעסק מסחרי; ומצד שני, הקונה משלם ומתייחס לתורה כאל דבר יקר וחשוב.
המאמרים בספר זה ניתנים להעתקה ולשימוש על פי הרשיון הידוע בשם GFDL (GNU Free Documentation License) - רשיון שמטרתו להבטיח שהמאמרים יישארו חופשיים. תנאי הרשיון הם מאד פשוטים: מותר להעתיק את הספר, מותר גם לשנות אותו, אבל גם אם אתם משנים אותו, אסור לכם לקחת בעלות על השינוי שלכם, ולאסור על אחרים להעתיק אותו. רעיון זה מזכיר את דברי חז"ל שהבאנו בתחילת המאמר - מה אני בחינם - אף אתם בחינם
.
ניתן לקרוא תרגום של הרשיון לעברית בקישור זה: http://www.tora.us.fm/rjyon.html .
ראו גם: למה כדאי לכם להעלות את המאמרים שלכם לאינטרנט?
עוד על קניין רוחני בתנ"ך[]
הראשון שתבע לעצמו זכויות של קניין רוחני על דברי תורה היה, כנראה, קין. קין היה הראשון שהקריב קרבן לה' - כל עניין הקרבנות היה רעיון שלו. הבל אחיו "העתיק" את הרעיון ממנו ושיפר אותו, וקין כעס מאד... והסוף ידוע. [ע"פ רני שגיא, עלון 'שבתון' פרשת שמות ה'תשס"ז]
גם נביאי ישראל הוכיחו את נביאי השקר, ההופכים את הנבואה למקצוע רווחי, ודורשים תשלום תמורת דברי הנבואה (מיכה ג5): כה אמר ה' על הנביאים המתעים את עמי, הנשכים בשניהם וקראו שלום, ואשר לא יתן על פיהם - וקדשו עליו מלחמה
. ואולי גם הנביא ישעיהו ( פירוט )
רש"י, על משלי ג 14, כתב: כל חליפין שאדם מחליף בסחורה - זה נוטל זה, וזה נוטל זה; אבל האומר לחבירו 'שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי', נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד
; בלימוד חכמה, אף אחד לא מפסיד, אפשר רק להרוויח. מכאן יש לתמוה על אנשים הלוקחים לעצמם זכויות יוצרים על דברי תורה, וטוענים שאם ילמדו את דברי תורתם בחינם, ייגרם להם הפסד.
מאמרים נוספים בנושא []
- הרב שמעון גולן באתר מוריה - על הוראת תורה בחינם
- [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/63781.html הרב יובל שרלו בשו"ת מורשת - על זכויות יוצרים בדברי תורה
- ]
מקורות[]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23 15:34:01.
תגובות[]
מאת: מחברים שונים
התפרסם בארכיון הדואר של אתר המקור .
שלום לכולם,
מאמר קצר ומעניין של מר אראל סגל (לא עיתונאי), שמשוחרר תחת ה GFDL
http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-23-23.html
אם לתמצת את הדברים:
דברי מר סגל: "כמו שה' לימד את משה בחינם, כך משה לימד את בני ישראל בחינם, וכך הם צריכים להמשיך ולעשות בארץ". בתרגום לגיקית (תרגום חופשי שלי, לגמרי לא מחייב): "כמו שנתן סטולמן ללינוס את ה GCC בחינם, כך נתן לינוס למשתמשים את הלינוקס בחינם, וכך הם צריכים להמשיך ולעשות בעולם"
והמסקנה של מר סגל בהמשך המאמר: "המצב האידיאלי הוא - אכן - שהמלמד לא ימכור, אבל הלומד יקנה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על-ידי מכירת ספרים של דברי-תורה, עם רשיון העתקה חופשי . הספרים עולים כסף - כי היצירה שלהם עולה כסף (הדפסה, כריכה וכו'); אולם, הסופר אינו מוכר את דבריו - הוא מאפשר לכל אחד שרוצה בכך, להעתיק את הדברים באופן חופשי, למשל - לצלם את הספר במכונת צילום, ולשלם רק את הוצאות ההעתקה"
הרעיון מעניין, ולמיטב ידיעתי אין הפוסקים מסכימים איתו.
מה דעתכם?
אני מכתב גם את מר סגל על מכתב זה.
בברכה,
דותן מזור
--
Dotan Mazor
אני חושב שהנושא מרתק, וכולל שתי סוגיות חשובות:
סוגיה ראשונה היא תביעת זכויות יוצרים על טקסטים שהזכויות יוצרים שלהם פגו מזמן,
כפי שכמובן נכון עבור התנ"ך, התלמוד, הסידור, שולחן ערוך, פרושי הרמב"ם, פרוש
רש"י, ורוב הטקסטים התורניים האחרים שאני מכיר (בתור חילוני שלא מכיר הרבה,
אני מוכרח לציין). למרבה הצער הוצאות של ספרים אלו נוהגים - למרות שהם משתמשים
בטקסט שאחרים כתבו וכבר אין עליו זכויות יוצרים - לתבוע לעצם "זכויות יוצרים"
בכל זאת. הגדילה לעשות הוצאת ספרים שהוציע סידור שיש לי בבית, שכותבת בעמוד
הראשון:
הסידור בשלמותו כולל קריאת התורה עם הטעמים סודר מחדש. בטוחים אנו
כי בני ישראל לא יעשו עוולה ולא יעתיקו אף חלק מהסידור בלי רשות
ההוצאה, הן עפ"י דת תוה"ק והן עפ"י החוק הבינלאומי.
עצוב לי לראות איך הוצאה שחושבת שהמוסר לצדה, לא רואה את חוסר המוסריות בניכוס
לעצמה זכויות על טקסט שלא הם כתבו.
למרבה הצער, סידור זה הוא לא הדוגמה היחידה; האם שמתם לב שעד לפני מספר שנים,
אפילו לא ניתן היה להשיג (למיטב ידיעתי) עותק ממוחשב של התנ"ך בלא לקנותו במחיר
מופקע מחברה מסחרית?
סוגיה שנייה שעולה, לדעתי, בנושא זה היא הצביעות, או אם להשתמש במילה פחות בוטה
הסתירה, כאנשים שמתיימרים לפאר את השם לשם המצווה שבדבר, ובאותו זמן מקטינים את
ה"אפקטיביות" של המצווה בכך שהם מגבילים את תפוצת מה שכתבו, על-ידי גביית כסף
עבורו.
אתן לכם דוגמה אישית לסוגיה השנייה.
כשהתחתנתי (לפני כשנה וחצי), החלטתי לעשות "שבת חתן". לא רציתי להיות כמו אלו
שמקריאים רק את הברכות (הקצרות) של העליה לתורה, אלא החלטתי להשקיע באמת, ולשיר
את הברכות של העליה לתורה וההפטרה כמו שצריך, לקרוא את ההפטרה, וגם לשאת דרשה
שאכתוב בעצמי. מכיוון שלא ממש יצא לי לעשות דברים כאלו מאז בר-המצווה, חיפשתי
דרך ללמוד - בשלב הראשון - איך לשיר את הברכות של ההפטרה כמו שצריך. אני די
מוזקלי, כך שלא חיפשתי מורה, אלא פשוט הקלטה שאוכל להקשיב לה וללמוד ממנה בעצמי.
התברר שזה לא כך כך פשוט - חיפוש באינטרנט העלה בעיקר אתרים למכירת תכנות ללימוד
לבר מצווה. לקח לי זמן למצוא הקלטה חינמית יפה, של חזנית (!) אמריקאית, וממנה
למדתי. במילים אחרות: אני מבקש לשיר בבית הכנסת שיר הלל לה', אלוהינו מלך העולם
אשר בחר בנביאים טובים וגו', ויש אנשים מאמינים (מלבד צדיקה אחת) שלא יתנו
לי לעשות זאת אם לא אשלם להם כסף.
למרבה הצער, לא הצלחתי למצוא הקלטה דומה של ההפטרה, ולכן נאלצתי להקריא אותה
בדיבור (תוך הקפדה על פיסוק לפי טעמי המקרא, למיטב הבנתי). שוב, היו הרבה אתרים
שמכרו הקלטות של הפטרות, אבל כולם בכסף רב במסגרת "תכנה לבר מצווה".
-- Nadav Har'El | Thursday, Nov 16 2006, 26 Heshvan 5767 nyh@math.technion.ac.il |----------------------------------------- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I used to work in a pickle factory, until http://nadav.harel.org.il |I got canned
שלום דותן.
אפשר להשוות את האופן שבו היהדות התפתחה לרעיון של הקוד הפתוח. בסיס שעליו תוספות ופרשנויות, שכל אחד רשאי ללמוד, ושהשינויים בקוד נכנסים בדרך של בחירה על ידי ציבור גדול. בניגוד למערכת סגורה, כמו הכנסיה, בה השינויים נעו מלמעלה למטה, בקוד הפתוח וביהדות השינויים מתקבלים בשיתוף פעולה בין ציבור המאמינים- משתמשים לבין הכוהנים- כותבי הקוד.
גם המערכת המשפטית מתפתחת באותה צורה בחלק מהפעילויות שלה. למשל, פסקי הדין ניתנים לעריכה ולהעתקה.
אני מאמין שהמגבלות שקיימות כיום על יצירות הם המצאה שחרגה מאוד מהמידה הרצויה ושהם יראו לאנשי העתיד כמו שהשלטון הסטליניסטי נראה לנו.
יום טוב.
רם-און.
הקורא שיעיין ברשיון של gcc יבחין שלינוס לא היה מחוייב לכך משפטית. לינוס
בחר להשתמש במערכת שסטולמן סיפק לו כי היא היתה זמינה. לתוכנה חופשית יש
יתרון פונקציונלי מובנה על־פני תוכנה קניינית.
איזה יתרון יש לתוכן חופשי? האם הוא מספיק כדי לעודד יצירה?
סעיף )3( במסקנות נראה לי לא מציאותי: בעולם האינטרנט של ההעתקה הזולה, כלל
לא מובטח שעלויות ההעתקה יהיו "קניה" משמעותית.
נחזור למוטיבציה הבסיסית לחוקי זכויות היוצרים: לעודד יצירה מצד יוצרים.
איך מעודדים יצירה?
צפריר כהן
On Fri, Nov 17, 2006, Tzafrir Cohen wrote about "Re: ?????ת ??צר?? ???ר? ת?ר?":
> > On Tue, Nov 14, 2006 at 04:47:07PM +0200, Dotan Mazor wrote:
> > הקורא שיעיין ברשיון של gcc יבחין שלינוס לא היה מחוייב לכך משפטית. לינוס
> > בחר להשתמש במערכת שסטולמן סיפק לו כי היא היתה זמינה. לתוכנה חופשית יש
> > יתרון פונקציונלי מובנה עלפני תוכנה קניינית.
לדעתי, הסיבה שלינוקס מצליח, והפך כה נפוץ (יחסית) איננה העליונות הפונקציונלית
של תכנה חופשית על פני תכנה קניינית, או יתרונות תהליך פיתוח התכנה החופשית על
תהליך פיתוח התכנה הקניינית. מה שקורא פה דומה לתהליך הברירה הטבעית: תכנה
שטובה ב"התפשטות" היא זו שכולם רואים. וינדוס טובה בהתפשטות כי היא נדחפת על ידי
חברה מעולה בשיווק, ולינוקס טובה בהתפשטות כי היא תכנה חופשית.
לו לינוס היה מפתח את מערכת ההפעלה שלו כתכנה מסחרית, לא היינו שומעים עליה
היום, כפי שיש עשרות מערכות הפעלה מסחריות מתות בפח האשפה של ההיסטוריה (מישהו
כאן זוכר את xenix של מיקרוסופט ו SCO, סתם בתור דוגמה?). כך שלינוס לא היה
"מחוייב" להשתמש ב GPL (או רישיון חופשי אחר), אבל בכל זאת אין זה מקרה שמערכת
ההפעלה שאנחנו שואלים עליה - לינוקס - היא כזו.
זה מזכיר לי את טיעון הבא לגבי מהות קיומנו ביקום: כיצד קרה שאנחנו חיים ביקום
שחוקי הפיזיקה שלו כה מתאימים לחיים, ולא יקום בו, למשל, כוח המשיכה חזק יותר ולא
מאפשר חיים? תשובה אפשרית (ראו [1]) היא שביקום שלא מאפשר חיים, אין חיים שיכולים
לשאול מדוע, ורק ביקום שכן מאפשר חיים, יהיו חיים שיסתקרנו מדוע.
באותו אופן, אין טעם לשאול "מדוע התכנה החופשית בה אנו משתמשים היא חופשית" - כי
אם לא הייתה חופשית, פשוט לא היינו משתמשים בה, ולא היינו שואלים עליה.
[1] http://en.wikipedia.org/wiki/Anthropic_principle
> > איזה יתרון יש לתוכן חופשי? האם הוא מספיק כדי לעודד יצירה?
שוב, לדעתי זו לא השאלה. אפילו אם תוכן חופשי באמת לא "מעודד" יצירה - מה זה
אומר? מצד שני, יצירה שהיא חופשית עשויה להפוך לנפוצה יותר (בלי קשר לתוכנה או
איכותה). דוגמה מתחום הדת (שהתחילה את הפתיל הזה) היא הנצרות - דת שהשקיע רבות
כדי להפיץ את עצמה, בנתה "מערכת הפצה" שמפיצה את כתבי הדת לכל מי שרוצה (וגם למי
שלא כל כך רוצה, למרבה הצער), וכך הפכה לנפוצה יותר מדתות (כמו היהדות) שפחות
הדגישו את ההפצה לכולם, ויותר התמקדו ב"לקוחות הרשומים". (טוב, אני יודע שזו
אנלוגיה קצת מטופשת, אבל זה נכון בערך).
דוגמה יותר מודרנית הם מאמרים. ייתכן שקיומם של כנסים וירחונים מדעיים מסחריים
דווקא הם שמעודדים פרסום מאמרים, אבל - מחקר שראיתי לאחרונה (אני לא מוצא כרגע
איפה) הראה שמאמרים שניתן למצוא ברשת בחינם נקראים יותר, ומוזכרים יותר במאמרים
חדשים, מאשר מאמרים שנמצאים רק בעיתונים מדעיים שחייבים לקנות. כלומר, המאמרים
החופשיים הם אלה שיותר אנשים רואים, וזוכים ליותר השפעה - והמאמרים ה"סודיים"
רובם נזרקים לפח האשפה של ההיסטוריה (שימו לב שאפילו אנשים שעובדים באוניברסיטאות
ויש להם גישה לכל הירחונים המדעיים, עדיין מעדיפים לחפש בווב מאשר לרדת לספרייה
ולחפש במחר הגדול היותר שיש שם. לפחות בתחום כמו מדעי המחשב).
> > סעיף )3( במסקנות נראה לי לא מציאותי: בעולם האינטרנט של ההעתקה הזולה, כלל
> > לא מובטח שעלויות ההעתקה יהיו "קניה" משמעותית.
אבל נשאלת השאלה: פעם, כשחזן לימד לבר-מצווה פרשה מסוימת, הוריו של ילד אחד
או מספר ילדים שילמו לו. אם אותו חזן יקליט את עצמו שר, וישים את הקובץ באינטרנט,
ואלף אנשים יקחו את הקובץ - האם הוא באמת מצפה שאותם אלף איש ישלמו לו? האם
הוא "צריך" להגדיל כל כך את הכנסותיו? אני מכיר כבר את "רדיפת הבצע" של אנשי
המחשבים, שחלק גדול מהם (לצערי) חושב שמעבודה טובה הוא אמור להפוך למיליונר,
לא סתם להרוויח טוב, אבל אני רוצה לקוות שנגע זה לא פשה גם בתחום התורני.
ואגב, אז מה אם אף אחד מאותם אלף איש לא ישלם לו? במה החזן הנ"ל בדיוק יפסיד
(כזכור לכל מי שחגג בר-מצווה, ילד לא ממש מסוגל ללמוד לבד מהקלטה, וצריך מורה
בשר ודם, כך שהפרנסה הנ"ל שלו לא תיפגע).
כמו כן, האם זה שניתן להשיג באינטרנט תנ"ך, סידור, וכד', אומר שכשאלך לבית הכנסת
אלך עם הדפסה שעשיתי בעצמי של התנ"ך? או חס-וחלילה עם מכשיר חשמלי שעליו יש את
הקובץ? כמובן שלא - אנחנו עדיין עם הספר, ולרוב האנשים - ובמיוחד (למיטב ידיעתי)
יהודים מאמינים - חשוב שיהיה להם גרסה פיזית, כרוכה יפה ומסודרת, של הטקסט.
בגלל זה ביקשתי לבר מצווה שלי מסבי תנ"ך מוזהב עם כריכת עור, ולא תנ"ך על
דיסקט (למרות שבסופו של דבר, אגב, קיבלתי גם תנ"ך על דיסקט ממישהו).
> > נחזור למוטיבציה הבסיסית לחוקי זכויות היוצרים: לעודד יצירה מצד יוצרים.
> > איך מעודדים יצירה?
עידוד יצירה בעזרת זכויות היוצרים מתאים לספרי קריאה רבי מכר.
בתחומים אחרים, יש ליוצרים מוטיבציה אחרת לחלוטין ליצור.
כך לדוגמה, המוטיבציה של אנשי האקדמיה ליצור היא שהאוניברסיטה משלמת להם כסף
כדי לפרסם. היוצרים רק ירוויחו יותר (במוניטין, דרגה, וכד') אם יפיצו יותר
עותקים של המחקר שלהם. אין להם שום ציפיה שישלמו להם יותר לפי מספר העותקים
מהמאמר שלהם שהודפסו.
המוטיבציה של אנשי דת ליצור עשויה להיות, believe it or not, אמונה ותחושה של
שליחות ומצווה. האם אתה חושב שהרמב"ם הרוויח כסף מכתיבת כתביו? אני מניח שלא,
אלא מהיותו רופא. אני מניח שכותבים יהודים אחרים דווקא כן חיו מכספי הקהילה,
אבל אני מניח שלא קיבלו תשלום לכל עותק של ספר שכתבו, אלא קצבה קבועה, או משכורת
על פעילותם כחזנים, ראשי ישיבה, וכד'.
-- Nadav Har'El | Friday, Nov 17 2006, 26 Heshvan 5767 nyh@math.technion.ac.il |----------------------------------------- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"Luck is when preparation meets http://nadav.harel.org.il |opportunity." - Richard Sherman
תגובות[]
הקטגוריות נמצאות ב: זכויות יוצרים על דברי תורה?
|
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
|
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/ktuv/mjly/mj-23-23