(תהילים מט17-18):אל תירא כי יעשר איש, כי ירבה כבוד ביתו. כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו.
במצרים העתיקה (ואולי גם בתרבויות עתיקות אחרות) נהגו האנשים לקחת איתם לקבר את החפצים היקרים ביותר שלהם, ואפילו את חיות המחמד ואת העבדים והשפחות, כדי שימשיכו לשרת אותם לאחר המוות.
פסוקים אלה, מספר תהלים, יוצאים נגד התפיסה הזאת, ומסבירים את מה שבימינו כבר נחשב מובן מאליו - אי אפשר לקחת רכוש לחיים שאחרי המוות.
מקורות[]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-05-19 12:53:43.
תגובות[]
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
|
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/ktuv/thlim/th-49-1718